#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. דבר אבוד וכד' או שיצא כולו אליבא דר""ע, האם יש בו מחשבת פיגול?</p>"	"<p dir=""rtl"">דבר שנאבד, או יצא כולו אליבא דר""ע, וכן אלל, וכן החושב על הנשפכין שעדין לא אבד אלא עומד להאבד (ע' ברש""י, ובתוס' פ' דם שנשפך על הרצפה מהכלי אף שיכול לאספו אבל אינו עומד לכך) אין בזה פיגול. אבל אם חשב על בשר וכד' שקיים ואח""כ נאבד יש בו פיגול</p>"	מעילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. אליבא דר""ע שזריקה מועלת ליוצא, האם גם כשיצא הדם יועיל?</p>"	"<p dir=""rtl"">רב פפא אמר שלא יועיל וכן איתא בבריתא.</p>"	מעילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 'אמר ר&quot;ע הא למה זה דומה (הזורק דם על בשר שיצא) למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות לא כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה' האם תמיד הדין כך? (ומה הרעיון בדמוי?)	אמר ר' אלעזר דוקא ששחט את שני החטאות יחד, אבל בזה אחר זה אין דמה מוציא בשר חברתה מהמעילה (שנעשית השניה מותר חטאת). לפי זה טעמו של ר&quot;ע כיון שנעשו ביחד (ויכול לזרוק מאיזה שירצה) לכן מועיל גם על הפסול ומובן הדמיון למשנתנו. וכן דייק ר&quot;ל מהמעשה שר&quot;ש הלך לר&quot;ע אלא שאמר שדחהו בתשובה גנובה שהוא הבין הטעם בדין זה שהם כגוף אחד ולכן אין לחלק בין בבת אחת לזה אחר זה וממילא אין דמוי לענינו ששם לא שייך גוף אחד. ור' יוחנן הקשה עליו שודאי אין אחד מועיל לחברו לגבי אימורים שעלו קודם זריקת דמים שלא ירדו.	מעילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז: 'מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כולו להחמיר' כיצד?<p dir=""rtl"">מדתני אין בהם מעילה משמע שאיסורא איכא, מדוע?</p>"	"קדשי קדשים להקל שלאחר זריקה אין מעילה בבשר ולהחמיר שלאחר הזריקה חייבים משום פיגול נותר וטמא. אבל בקדשים קלים כולו להחמיר שלפני זריקה אין מעילה ולאחר זריקה מועלים באימורים.<p dir=""rtl"">אין מעילה ברישא תני משום רישא שקודם זריקה מועלין, בסיפא מדובר כשיצא וקמ&quot;ל אף לר&quot;ע שזריקה מועלת ליוצא ה&quot;מ לשרפה (לרש&quot;י דבעינן עיבור צורה ולתוס' לדברים האמורים בענין ולא לענין ממעילה) אבל לאכילה אינה מתרת.</p>"	מעילה ז:		
